ואתה לי מראה ובבואה השתקפות
באת כמו דבורה הבאה אל הפרח
למצוץ ממנו את לשדו עד כסות הימים
וידעתי ימים של כאב ציפורן
בו לבי שרט תלמים במרום
לא התלוננתי, לא, לא התלוננתי,
כי ייסוריי באו למרק חטאיי
לא ביקשתי שפע וגם לא יופי,
אף לא אהבה שתרווה את ימיי
השנים עברו ולבי התפורר לו,
אף טיפת אהבה לא נותרה בלבי
'לך, אל תבוא, 'לך, אל תבוא,
כי ממני אפשר לשתות רק את כאבי
'לך אל הארץ אשר לה פיללת,
כי ארץ מדבר זו תהיה חורבני.
;){kind=link}