להוליך שולל את מחשבתי
בזיעה ודמעות
המציאות הכתה על פניי
הייתי אובד עצות
ירדתי בשביל ופניתי ימינה
לא הייתה דרך אחרת
מלבד הכיכר
זה היה לילה מלוכלך מאוד
חשבתי שלא אספיק להיגמל מהטבק
ירו בי השומרים
השאיר אותי שותת בדמי
לא נתנו לי רגע
אפילו לסיגריה
או לנאום חיים מוחץ
שיסכם את חיי רבי ההשראה
לכן לא נותר עוד דבר
מלבד הפחד
שהיה מוחשי כמו ספוג שחור
ספוג תרעלה.














