מצאתי עצמי ירוי על-ידי דוב ביערות רוסיה
השמיים לא חיבבוני באותו יום,
גם לא בני האדם
את התעלות באדמה
ממרכז העיר אל לב הישימון -
אני חפרתי וגם הלכתי בהן
יותר נכון זרמתי
כמו גופה שנתקלת בגזעי עצים צפים
וענפים וזרדים נכנסים לה לתוך העיניים
ומחוררים את גופה
המים מצחינים בירוקת ועובש
נשפכים אל הישימון הגדול
ושם עופות גדולים המנקרים בבשר אדם
מקננים בין צמרות העצים
על הצמרת, בתוך הגזעים
מתחפרים זוחלים מתחת לאדמה
ויוצאים בחשכה לכרסם גופות
האדמה יבשה עוטה בבושה עשבים שוטים
ודרדרים יבשים שאפילו אפוני רעל לא מניצים
הרחוב ריק באמצע העיר הנטושה
אלה שלא עזבו - מתו ונרקבו בבתיהם
ליד המדשאות שכבר לא טופחו
וצמחו פרא צמחים רעים
זחלים אוכלים ב-עלים
נתקלתי בענפים הנעוצים בשמיים
כמו קלשונים
הרוח הייתה רעה
והיא בישרה על רוחות מחלה מנשבים בדממה.
;){kind=link}