וייראה לי מה קרה
או איזו קערת פרי לנגוס בה,
בקערה
יצור הזוי עם אלף שיניים שייראה אותי מ-כל הכיוונים
או תנשמת ש-עפה למרומים
אבל אולי אני לא בן-אדם,
אולי אני כוכב אחר, עוף מוזר
אולי אני יושב ולא עושה כלום
אולי יש לי טון של נוצות על הגב,
שמרטתי מהתרנגולות בלול
בא לי לבכות, אבל אני חזק
אני יכול להרים עיפרון באצבע אחת
בא לי לשבת אתך, אבל את רעה
בא לי למות ולהיוולד מחדש
כשאת גורמת לי לבכות -
מי בוכה אם לא אני
לא אאסוף את הדמעות לתוך צנצנת
אנשים שאמרו לי - לא שמעתי להם
מי יכול להגיד עכשיו שטעיתי
גם אני ילד של העולם
והעולם עשה בי צורות
אי-אפשר למחות את הצורות,
כאילו לא היו
הן חרוטות עמוק
גם שנתי טרופה,
כמו שלך, כמו שלך
אני יודע שאת לא רובוט כמו שאת מעמידה פנים
בכל זאת הדמעות זורמות כמו נהרות,
מראש ההר שהוא אני אל הים הגדול
ואני תופס חזק-חזק את המלפפון שלא יברח,
כי אין לי מלפפון אחר
כשהן יורות ועושות בי צרורות,
אני לא נוקם,
רק הולך לפינה ללקק את הפצעים
ואז נמנע, כמו שאני נמנע ממך,
עשיתי לך פצעים, אבל גם את עשית לי.
;){kind=link}