כשכלאתי את עצמי בין חומות
הכול היה רגוע ונעים לאוזן
אבל קשה עד מאוד
כשהתופים היכו והחצוצרות חיצררו
העבירו אותי חינוך מחדש
ועדיין ראיתי אותו כל הזמן בזווית העין
הוא לא דיבר מעולם
הוא לא אמר מילה
היה תולה עיניים בשמיים
סופר את צעדי האנשים
אני פתחתי סכרים למים
ששטפו טהורים וזכים
שחיתי בלי לדעת לאן
הלכתי על קרקעית הים
האורות החליפו צל ואני צעקתי
"האוויר דליל מדי, אני נחנק,"
הוא שלף אותי ושם אותי בחדר
אני כיסיתי גופי קליפות-קליפות.
;){kind=link}