עכברים מעופפים ליד החלון שלי
בשמש ירח זוהר לבן
מסנוור לי את האישונים
אני יוצא אל הדרך עם מקל וכד חלב
להחזיר את עצמי לעצמי
מכבה חשמלים ונועל את הדלת
וגופי עטוף מגפיים כבדות ומעיל עור
הירח משקר אותי כל הזמן,
לפחות שהשקרים יהיו יפים
והדרך מתפתלת בין מדרון למעלה ההר
בין ירק צומח לבין ערבה בוכייה
רוחות מסחררות אותי ועננים מחליפים שמיים
ציפור שיר שרה לי כל הדרך מעל ראשי
אני מחליק אבנים ומרווה שדות ודשאים
השמש היוקדת בוערת בי
החמצן בוער באוויר ובפי
אך אני לא מתחמק, ואני הולך ושועט
את הדרך במרומי הסלע לראות טוב יותר
את המרחבים הפראיים כמו על כף ידי
ולצנן את הרוחות במלחמה על משאבי הטבע
מהם יש בשפע.
;){kind=link}