אבנים פרחוניות

מזדחל עוקב אחרי התום

בלי שום פתרון

לאן הוא הולך, הם שואלים

הרי הכול מתערבב

זה לא הכול, איפה הרוח

ואיפה האהבה שכה ייחלנו לה

לאן אתה מצפה להגיע

במכונית גנובה

עם נהג בתא המטען

כשיש לך כל-כך הרבה... מחשבות

על חופש ושבירת מחסומים ומוסכמות

ובסוף אתה רק אדם קצת קוקו

שצריך את הסיגריה שלו

ארבעים ושמונים ומאה עשרים תותחים

ממתינים על הסיפון להסתער על הנמל

ויש מים גואים ויש סינוור חושים

כשהמים סוערים בלי לדעת מחר או היום

כמה גופות הם ישטפו לחוף

ויש אלף לגיונות חסרות צורה וצבע

שמחכות בשקט בלי לעשות כלום

והרבה מזון מאופסן במזווה,

למלחמה שאולי תגיע

אבל גם במלחמה לא משתמשים במזון

אז מה זה קצת בשר תותחים

אם העולם חייב להמשיך להסתובב

כי הוא נאנק תחת הכאב של הבשר

ויושב על סיר מסריח שמעלה תולעים

אני כאן למלמל את המילים

ולשחרר את הראש הכואב שלי

כי אתמול-שלשום ישבנו בבתים מפוארים

עם חברים וידידים טובים

ואכלנו כל טוב כולנו מסביב לשולחן

ושתינו יין טוב

ועכשיו אנחנו זרוקים ברחוב.