בגשם הראשון לא היה בשר. פינטזנו על חמין של בשר עם שעועית וחיטה והרבה רסק ותבלינים, או מה ששמים שם, אבל זה לא היה. נאלצנו לאכול לחם עם אשל, אפילו שמנת לא הייתה. היה מעט מלח לבזוק על האשל. זה מה שהיה, לא יכולנו לבקש יותר. לא היה ממי, מאיפה. הלכנו ברגל לתחנת הדלק ושאלנו אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות תמורת כסף. נתנו לנו כתובת של איזה בית ישן, וכשהגענו גילינו שזה בית זונות, זונות גברים ונשים שמכרו מין לגברים ולנשים. גם הומואים ולסביות היו בין הלקוחות, הגברים והנשים שעבדו עשו עם מי שבא, גבר או אישה. אמרו לנו אפשר להרוויח עשר אלף לחודש, את המשכורת מקבלים כל לילה לפי חישובים. אמרנו בינינו כזה, מה, נעשה את זה? רצינו מאוד את הכסף, ורצינו עבודה, אבל לא יכולנו לראות אותנו עושים את זה באיזו מיטה מלאה שפיך ומיצי נשים עם גברים ונשים לא נקיים, שלא חפפו את הראש, ועוד אמרו לנו נצטרך לרדת להם ולהן אם הם הן יבקשו, וזה מגעיל אותנו מאוד כשהם באו מהרחוב לא נקיים, ואולי יש להם כינים, ואנחנו לא מכירים אותם אותן בכלל.
חסר היה לנו כסף. נגן אחד על אורגן מפוחית, אורגן אוויר כזה, אמר אני אנגן אתם תשירו. רצה לחלק חצי לו וחצי לשנינו. לא ידענו לשיר. לא ידענו גם את המילים. המהמנו, ועשינו קולות גבוהים כאלה, והרבה לה-לה-לה, הוא זרק עלינו נעל ואמר תעופו מ-פה.
נכנסנו לחנות שמוכרים בה נעליים. אמרו אתם תנעלו לאנשים את הנעליים, תתנו להם ללכת קצת, אם נוח. אבל זה היה מצחיק שאיזו גברת שמנה או גבר מזיע ישבו והיינו צריכים לחלוץ להם את הנעליים, ולשים חדשות, הגרביים של הגברים היו נורא מסריחות, והרגליים של הנשים גם - וגם מכוערות, והיו פטריות, ושאריות לק. והיינו שמים להם את הנעליים בגועל, והם היו צועקים עלינו "אתם מכאיבים לי." ומישהי ירקה לכיוון שלנו, ואחד לא רצה שניגע בו ועשה הכול לבד. בסוף הביאו לנו רק כמה קצת שקלים שלפחות ניסינו, ושחררו אותנו. אמרו לנו אין מצב, אתם מסוממים. לא היינו, אבל היינו כמו. והלכנו וקנינו בכסף לחם ואשל, והמוכר הסכים לתת לנו בשקית קצת מלח ושתי כפיות פלסטיק.
הרגשנו כמו מלכים.
בסוף הלכנו ודיברנו עם ההוא אם אפשר לישון אצלו, והוא אמר בטח, ואפילו התקלחנו וקיבלנו אוכל, לא מבושל, אבל חביתה, וגבינה צהובה, ואפילו שעועית מקונסרבים. ואכלנו הרבה פיתות עם נקניק, למרות שהוא אמר שזה חד-פעמי, כי נקניק יקר לו. אבל הוא נתן לנו לישון על מיטות עם מצעים נקיים, ונתן לנו פיג'מה לישון, ואפילו גרביים. לא תחתונים. ואמר מחר אני אתן לכם כסף שתקנו תחתונים, אבל אל תקנו דברים אחרים. בבוקר עם הכסף של התחתונים הלכנו לשחק משחקי וידיאו, וחזרנו בלי תחתונים. והוא כעס, אבל נתן לנו קצת אוכל ובגדים וסילק אותנו. עכשיו אנחנו גרים בתחנה המרכזית.














