בואי

למה את לא באה אליי יותר? את לא אוהבת אותי? הכנתי לך שניצל עוף חריף כמו שאת אוהבת, וספגטי מתובל עם קציצות בקר. חלטתי מיץ תפוזים, סחטתי מיץ תפוזים... את רואה, איך אני בלעדייך? יש ארוחות שלמות במקרר שמספיקות לחודש. כבר שבועיים אני מבשל כל יום, וגם עושה הרבה מיצים. אפילו קניתי לך סיגריות, מ-כל הסוגים, מי יודע מה את מעשנת עכשיו... ואולי את לא מעשנת. וקניתי סוגי תה, סוגי קפה, וסוגי אלכוהול. גם קפה נמס, הרבה סוגים, את באה? החלטתי לצבוע את הקירות בצבע ארגמן. אמרת שזה הצבע של הרחם. שמתי עציצים גדולים עם צמחים גדולים וגם מטפסים. התקנתי מנורות עם צבעים והחלפתי את המיטות והספות והכיסאות למשהו נוח יותר. ריפדתי את הרצפה בשטיחים. התקנתי אח, עשיתי פתח לארובה, את העצים אפילו חטבתי בעצמי... היית מאמינה? למדתי לבשל את כל סוגי המרקים, האמיתיים, בלי אבקות מוכנות... אפילו קניתי כיסא נדנדה, ודומים לרגליים, וגם פופים. יש לי כמה נרגילות פה, וחומר בשבילן. יש גם גראס ואקסטזי וחומרים אחרים... אני מקווה שלא הגזמתי. סבונים, כל מיני סבונים, ושמפואים, ואפילו סבון קוס וקרם ידיים, ורגליים, ופנים... הכול. ואיפור. קניתי לך איפור. מילאתי את הארון במלא בגדים שאני מקווה שתאהבי. גם גרביים ותחתונים. יש אפילו צעיפים וכובעים... יש מניפות. קר לי, את יודעת? אז בואי כבר.