ימים רגועים יותר

באורח פלא זה מחזיר אותי לימים רגועים יותר

כשאפשר לנשום את העור ואת העיר

הלילה יורד לאט-לאט כמו שמיכת פוך מעשה צל

הרגליים זזות בתוך החשכה של המטרופולין

מואר בפנסי רחוב בצבע דבש

אפשר להאמין קצת באהבה כשהצללים חומקים

אני לא רציתי אותך שתהיה הגבר שלי

אני רק רציתי בקצת חברה לדבר

אנחנו מוכרים מפעם וזה היה טוב לנו

אפשר לנוח על מצע של צללי עבר

כשגבר היה גבר ואישה הייתה אישה

והעיניים שלך היו זוהרות כשהיו מביטות בי

אני הייתי מובך

כשאני בא הביתה, כשהלב שלי הרוס

הייתי רוצה אותך קצת פה לידי

לאהוב אותי, לתת לי לאהוב אותך

אז למה את לא באה?

אל תדבר כמה אתה יפה ואוהב

נוהג בי בעדינות, מתכרבל בי במילים

אתה כה יפה ואוהב

ומתכרבל בי במילים בעדינות

אני צריכה אותך נואשות

איך אגיד לך שאני אוהבת

אבל בסוף הערב כשהלילה יורד,

אני חומקת ולא נותנת לך לראות אותי.