אדל והארגנטינאי

תביאי לי סלסלת פירות

ואת עצמך

אני מתגעגע כל-כך

כל הדיסק מלא שריטות

עד שאין מנגינה כמעט

הסטריאו הרוס, הטלוויזיה מנופצת

אין אורות בבית

את יודעת איך זה לחיות על הג'אנטים

כשהמקרר לא פועל ואין גז לבישול

התנור לא עובד

אני מנגן לך שיר

מנגן רק לך

בואי אליי, אהובת לבי

רק את יכולה לפתור אותי

מהתסביכים של עצמי

תגידי איזה יום היום

ולי אין זמן

הכול אותו הדבר

בין יקיצה לערות

בין בוקר ללילה

פנייך חקוקות בראשי

כמו חותמת קעקוע

ואני ממשיך לנגן

את הדיסק השרוט הזה

אני מטפס

אני גומע

וזה נראה חסר טעם בלעדייך

כי למען מי אני - אני

בשביל מה לי להיות אני

שנשאר מאחור.

השמש הזאת ששקעה

העלתה בי הרהורים

על לילות גשומים ועל שלכת

על תינוקות ישנים

על הארגנטינאי שהפסיק לאהוב אותי

ועל הערסל שהפסיק לערסל אותי

כבדה עליי הייתה המחשבה

שלא אחווה אותה האהבה לעולם

בכובד משקלו כשהוא חותך בי

חתכים עמוקים עמוק בנשמה

והאכיל אותי הרבה בשר צלוי

ושומן של תינוקות

אהבתיך עד בלי די,

ארגנטינאי שלי

מדוע חפצה נפשך בבדידותי

מדוע הפרח בישבנך לא מלבלב.