אז זהו, שלא תכננתי את זה. זה פשוט קרה. הלכתי לי ברחוב הומה, ומה לעשות, מעליי יש בניינים גבוהים, ופתאום בום פצצת מים. זרקו עליי, לא יודע מאיזה גובה, שקית מים. ואני בהלם כזה בום טראח, לא יודע מה נפל עליי, רטוב, ואנשים קצת בהלם וקצת צוחקים, ומה אני עושה עכשיו?
הלכתי נוטף מים למכבסה ציבורית, התפשטתי עד עירום כולל גרביים ותחתונים, ודחפתי למייבש, משחיל מטבעות. באו אנשים אומרים לי מה אתה יושב במכבסה עירום, אמרתי אני מייבש את הבגדים, אין לי מה ללבוש, והתחלתי לבכות. הם הביאו איזו שמיכה ונתנו לי להתעטף בה, ואני בוכה, והם אומרים לא נורא, לא נורא, עוד מעט הכול יתייבש לך פה, ואז תשים את השמיכה בפינה, אנחנו ניקח אותה. אתם אנשים טובים, אמרתי, ובכיתי פתאום עוד, אבל לא מצער, אלא כי הם כ"כ אנשים טובים, ואני לא רגיל הרבה לאנשים טובים. והם כזה ליטפו אותי ואמרו לי להירגע, ואפילו קנו לי אוכל ושתייה, והלכו. אני ישבתי והסתכלתי על המאוורר מסתובב, וחשבתי שבחיים האלה דברים כאלה מוזרים שקורים - זה המובן מאליו, ולא צריך להיות ההיפך.
נמנמתי לי קצת, ואחרי זה לבשתי את הבגדים שהתייבשו. אתם אנשים טובים, לחשתי, למרות שהם לא היו פה לשמוע, ושמתי את השמיכה מקופלת יפה בפינה. הלכתי לי הביתה שלי, ופתאום נגמר היום.














